גם אחרי כל כך הרבה שנים ההרגשה נשארת דומה. לפעמים נדמה לי שזה לא יעבור לעולם, שהכאב ישאר לנצח.
נלחמת נגד עצמי בכל יום מחדש. לפעמים עייפה מלהראות לכולם שהכל בסדר, כשבעצם מבפנים אני רוצה לנעול את עצמי בחדר אחד קטן ולחכות שהכל יגמר. אני שורדת את החיים.
האם אפשר לחזור לחיים אחרי שרוצחים לך את הנפש?
אני ממשיכה בשביל הרגעים שנדמה לי שאפשר, רוב הזמן נדמה לי שאני פשוט אאלץ לשרוד.
