חולשה וכוח – עולם של הפכים,
הם כה הרבה אצלנו מתחלפים.
חזק – יודע להסתדר לבד,
הוא מפחד בפנים מהזולת.
בכל אחד (אגיד ללא אשמה)
כזה חזק יושב בנשמה…
עולם זה אוהב את החזקים,
אוהב כאלה שתמיד שמחים
ובעינינו הם המצליחים.
לכן מגיל קטן אנו לומדים
איך לאחסן דמעות עמוק בפנים,
איך לא לבכות אף פעם במצב
בו מסתכלים עלינו מין הצד.
שלא יגידו: ”די! תפסיק עם השטויות!
אתה גדול מכדי לפני כולם לבכות!
אתה חזק? תלמד להתאפק.
זה כבר עבר בכלל ללא ספק!"
לכן קורה הרבה שמין צד
קשה לשאת דמעות של הזולת
ולחבק במקום להתחמק
ולספר על "כוח" ו"ספק"…
לכן קשה (אוסיף בין השורות)
לחשוב שינגבו לנו דמעות.
