נפלתי לא מעט
קמתי יותר מידי
צעקתי עד אפיסת כוחות
שתקתי במשך שבועות
שתיתי. עישנתי. סיממתי . אהבתי. שנאתי. צחקתי.בכיתי. התרגשתי.הייתי מאושרת.הייתי בדיכאון. רציתי לחיות. רציתי למות . ניסיתי להמשיך ולחיות . ניסיתי להיות . התאהבתי שוב . נפגעתי. פגעתי. איימתי . הוכתי.
בקיצור עשיתי הכל ונעשה לי הכל
אבל הדבר הכי נורא זה שכעשיו אחרי כל מה שעברתי אני לא מרגישה כלום !!!
אני לא שמחה .לא עצובה לא מתרגשת .לא דואגת לאף אחד.לא אכפת לי מה יקרה מחר.
אני פשוט לא מרגישה כלום
ובנתיים כל הזמן אני מזמזמת את השיר :אני נופל וקם נופל וקם כמו מטומטם ....
עכשיו אני חושבת אולי אני צריכה לשיר : הגעתי לכאן כדי לנצח. לא עברתי הכל כדי להפסיד .לא אקבור את ראשי בחול .אלחם ולא אפול .אפרוש כנף ואעוף לירח אין גבולות מלבד הדימיון אין גבולות אין דבר שאני לא אוכל לשנות אין גבולות אין דבר שאני לאוכל לעשות ....
ועדיין יודעת שניצחתי ולא מרגישה כלום
פשוט ליבי הפך לקר, גם מול עצמו . מוזר , אחרי שניצחתי , לאבד את היכולת להרגיש דווקא עכשיו כשמאושר לי ???
|
|
|
;){kind=link}