איך הידיים שלו נוגעות בי, בבטן, מתחת לחולצה, יותר למטה, מלטפות. איך הגוף שלו מכסה על הגוף שלי. איך השפתיים והלשון שלו נמעכים על שלי. הידיים מחזיקות את הירכיים ומלטפות.
אאאאאאאההההההההההה !!!!!!!! רוצה לצעוק. זה כל כך נורא להיזכר בזה. אז מה אם אתה אבא שלי? זה לא נעים לי!
שוב נוגע בי, שוב פורץ את הגבולות. משתמש בי כאילו אני הכלי שלו. וכל הזמן האמירות האלו, אני אוהב אותך... את הבת המיוחדת האהובה שלי... אישה קטנה שלי.
היום זה שוב עוד יום שמציף בי הכול ולא נותן לי לברוח מעצמי. לבד עם הכאב העצום הזה שחודר לי בעצמות. מרגישה נאנסת שוב כל לילה מחדש, מרגישה אבודה, רוצה לחיות אבל אחרת.
חנוק לי. המון מחשבות שרצות לי בראש. קצת משתפת אבל המון שותקת. רוצה לדבר אבל משהו בי עוצר אותי.
מחפשת את הכוח ובעצם כלואה בשקט שליפני, שבתוך הסערה.
סתם רוצה לנעול את עצמי בתוך החדר, ימים ולילות, רק לישון. שלט יכאב. שלא אצטרך עוד להסתיר, שלא אזדקק לעוד מסכה.
מרגישה נשברת, אוכלת את עצמי לאט לאט, מנסה להדחיק את הכול, להשתיק את המחשבות והקולות שבי. אבל זה לא הולך לי.
מתפוצצת לאט לאט, שומרת הכול בבטן ואז "מקיאה" הכול בבת אחת, כמו בכי. רוצה לבכות אבל לא מרשה לעצמי. בכי זה חולשה, איבוד שליטה.
לא רוצה לאבד שליטה.
איך הידיים שלו נוגעות בי, בבטן, מתחת לחולצה, יותר למטה, מלטפות. איך הגוף שלו מכסה על הגוף שלי. איך השפתיים והלשון שלו נמעכים על שלי. הידיים מחזיקות את הירכיים ומלטפות.
אאאאאאאההההההההההה !!!!!!!! רוצה לצעוק. זה כל כך נורא להיזכר בזה. אז מה אם אתה אבא שלי? זה לא נעים לי!
שוב נוגע בי, שוב פורץ את הגבולות. משתמש בי כאילו אני הכלי שלו. וכל הזמן האמירות האלו, אני אוהב אותך... את הבת המיוחדת האהובה שלי... אישה קטנה שלי.
היום זה שוב עוד יום שמציף בי הכול ולא נותן לי לברוח מעצמי. לבד עם הכאב העצום הזה שחודר לי בעצמות. מרגישה נאנסת שוב כל לילה מחדש, מרגישה אבודה, רוצה לחיות אבל אחרת.
חנוק לי. המון מחשבות שרצות לי בראש. קצת משתפת אבל המון שותקת. רוצה לדבר אבל משהו בי עוצר אותי.
מחפשת את הכוח ובעצם כלואה בשקט שליפני, שבתוך הסערה.
סתם רוצה לנעול את עצמי בתוך החדר, ימים ולילות, רק לישון. שלט יכאב. שלא אצטרך עוד להסתיר, שלא אזדקק לעוד מסכה.
מרגישה נשברת, אוכלת את עצמי לאט לאט, מנסה להדחיק את הכול, להשתיק את המחשבות והקולות שבי. אבל זה לא הולך לי.
מתפוצצת לאט לאט, שומרת הכול בבטן ואז "מקיאה" הכול בבת אחת, כמו בכי. רוצה לבכות אבל לא מרשה לעצמי. בכי זה חולשה, איבוד שליטה.
לא רוצה לאבד שליטה.