לא מסוגלת לשתף יותר.
לא מרגישה בטוח, לא מצליחה להאמין שזה זה.....
לא מאמינה שזה קורה לי אבל הכול מתחבר לשנים של דשדוש באפילה, של פרטים ברורים ולא ברורים, הזויים, לא הגיוניים, וזה עדיין לא הגיוני אבל כבר לא יכולה לקבור את זה.
אין לי כוח לסחוב יותר.
מרגישה כמו בתוך סרט אימה.
אני השחקנית הראשית ואני גם הקהל והסרט הוא שלי......
מטורף לגמרי. הכול ברור ומסביר דברים שידעתי קודם, משתגעת.
לא יודעת איך מתמודדים, איך סוחבים דבר כזה, איך יכול להתקיים כזה רוע בעולם הזה? איך?
ואם כל זה אני צריכה גם לתפקד.
נמאס לי להתנתק ולסגור כל הזמן את מה שאני רוצה למחוק, נמאס לי לברוח, זה מוביל לאבדון, לגיהינום, ואולי אני כבר שם או שאולי אף פעם לא הייתי במקום אחר......
ואם זה לא מספיק, אני עוד צריכה לתפקד בדברים שדורשים המון ריכוז ואחריות ומצליחה לדחוק הכול ולשחק את המשחק עד הסוף, שמה את עצמי בצד כמו תמיד ויוצאת מגדרי, משיגה הכול וכל כך לבד בפנים. המסכה כל כך מדויקת ו"אמיתית" ובפנים הכול כמו סופה בתוך הגיהינום.
עייפה כבר מהכול, אין לי כוח לזייף יותר ואני לא מכירה דרך אחרת, אבודה בחלל באימה ברוע, בשטנה. עד מתי????????
אין אני ואין אותי ואין שם כלום חוץ מגיהינום רווי באימה. כבר לא מרגישה כלום.........
לא מרגישה בטוח, לא מצליחה להאמין שזה זה.....
לא מאמינה שזה קורה לי אבל הכול מתחבר לשנים של דשדוש באפילה, של פרטים ברורים ולא ברורים, הזויים, לא הגיוניים, וזה עדיין לא הגיוני אבל כבר לא יכולה לקבור את זה.
אין לי כוח לסחוב יותר.
מרגישה כמו בתוך סרט אימה.
אני השחקנית הראשית ואני גם הקהל והסרט הוא שלי......
מטורף לגמרי. הכול ברור ומסביר דברים שידעתי קודם, משתגעת.
לא יודעת איך מתמודדים, איך סוחבים דבר כזה, איך יכול להתקיים כזה רוע בעולם הזה? איך?
ואם כל זה אני צריכה גם לתפקד.
נמאס לי להתנתק ולסגור כל הזמן את מה שאני רוצה למחוק, נמאס לי לברוח, זה מוביל לאבדון, לגיהינום, ואולי אני כבר שם או שאולי אף פעם לא הייתי במקום אחר......
ואם זה לא מספיק, אני עוד צריכה לתפקד בדברים שדורשים המון ריכוז ואחריות ומצליחה לדחוק הכול ולשחק את המשחק עד הסוף, שמה את עצמי בצד כמו תמיד ויוצאת מגדרי, משיגה הכול וכל כך לבד בפנים. המסכה כל כך מדויקת ו"אמיתית" ובפנים הכול כמו סופה בתוך הגיהינום.
עייפה כבר מהכול, אין לי כוח לזייף יותר ואני לא מכירה דרך אחרת, אבודה בחלל באימה ברוע, בשטנה. עד מתי????????
אין אני ואין אותי ואין שם כלום חוץ מגיהינום רווי באימה. כבר לא מרגישה כלום.........
לא מסוגלת לשתף יותר.
לא מרגישה בטוח, לא מצליחה להאמין שזה זה.....
לא מאמינה שזה קורה לי אבל הכול מתחבר לשנים של דשדוש באפילה, של פרטים ברורים ולא ברורים, הזויים, לא הגיוניים, וזה עדיין לא הגיוני אבל כבר לא יכולה לקבור את זה.
אין לי כוח לסחוב יותר.
מרגישה כמו בתוך סרט אימה.
אני השחקנית הראשית ואני גם הקהל והסרט הוא שלי......
מטורף לגמרי. הכול ברור ומסביר דברים שידעתי קודם, משתגעת.
לא יודעת איך מתמודדים, איך סוחבים דבר כזה, איך יכול להתקיים כזה רוע בעולם הזה? איך?
ואם כל זה אני צריכה גם לתפקד.
נמאס לי להתנתק ולסגור כל הזמן את מה שאני רוצה למחוק, נמאס לי לברוח, זה מוביל לאבדון, לגיהינום, ואולי אני כבר שם או שאולי אף פעם לא הייתי במקום אחר......
ואם זה לא מספיק, אני עוד צריכה לתפקד בדברים שדורשים המון ריכוז ואחריות ומצליחה לדחוק הכול ולשחק את המשחק עד הסוף, שמה את עצמי בצד כמו תמיד ויוצאת מגדרי, משיגה הכול וכל כך לבד בפנים. המסכה כל כך מדויקת ו"אמיתית" ובפנים הכול כמו סופה בתוך הגיהינום.
עייפה כבר מהכול, אין לי כוח לזייף יותר ואני לא מכירה דרך אחרת, אבודה בחלל באימה ברוע, בשטנה. עד מתי????????
אין אני ואין אותי ואין שם כלום חוץ מגיהינום רווי באימה. כבר לא מרגישה כלום.........
לא מרגישה בטוח, לא מצליחה להאמין שזה זה.....
לא מאמינה שזה קורה לי אבל הכול מתחבר לשנים של דשדוש באפילה, של פרטים ברורים ולא ברורים, הזויים, לא הגיוניים, וזה עדיין לא הגיוני אבל כבר לא יכולה לקבור את זה.
אין לי כוח לסחוב יותר.
מרגישה כמו בתוך סרט אימה.
אני השחקנית הראשית ואני גם הקהל והסרט הוא שלי......
מטורף לגמרי. הכול ברור ומסביר דברים שידעתי קודם, משתגעת.
לא יודעת איך מתמודדים, איך סוחבים דבר כזה, איך יכול להתקיים כזה רוע בעולם הזה? איך?
ואם כל זה אני צריכה גם לתפקד.
נמאס לי להתנתק ולסגור כל הזמן את מה שאני רוצה למחוק, נמאס לי לברוח, זה מוביל לאבדון, לגיהינום, ואולי אני כבר שם או שאולי אף פעם לא הייתי במקום אחר......
ואם זה לא מספיק, אני עוד צריכה לתפקד בדברים שדורשים המון ריכוז ואחריות ומצליחה לדחוק הכול ולשחק את המשחק עד הסוף, שמה את עצמי בצד כמו תמיד ויוצאת מגדרי, משיגה הכול וכל כך לבד בפנים. המסכה כל כך מדויקת ו"אמיתית" ובפנים הכול כמו סופה בתוך הגיהינום.
עייפה כבר מהכול, אין לי כוח לזייף יותר ואני לא מכירה דרך אחרת, אבודה בחלל באימה ברוע, בשטנה. עד מתי????????
אין אני ואין אותי ואין שם כלום חוץ מגיהינום רווי באימה. כבר לא מרגישה כלום.........