שוב לחזור לאותם הרגלים...
להרגיש ולנסות לבכות ימים..
שוב הרגשות של הכאב מתעצמים...
הדמעות חונקות בגרון
השנאה העצמית צפה.....
והייאוש..
סליחה שכותבת בתוך משבר כל כך גדול
סערה
לפעמים אני רוצה להיות רובוט
לא להיות זקוקה.
לא להזדקק לאהבה, לחיבוק...
לא להרגיש.
ואצלי הפוך על הפוך.
אני הכי מרגישה...
הכי זקוקה...
והכי צריכה חיבוק....
ולעיתים גם הכי כועסת...
שאני זקוקה.
